אפשר להבין את הפנייה להתמכרות כדרך עצמית לטפל בקושי רגשי מסויים. על כן כחלק מההתמודדות עם ההתמכרות יש לבסס ולחזק את האישיות של הסובל, וגם לחזק את מערכות התמיכה שלו.

בעבר הגישה הטיפולית גרסה שבכדי לפנות לטיפול עליך להפסיק את השימוש/התמכרות לגמרי, היום יש יותר גמישות בהתמודדות הזאת.

אני מוצא עצמי יותר ויותר מווסת את ההתמכרות למשהו שיותר אפשר לחיות אתו. הרי ברור שלא ניתן לחיות ללא מחשב וידוע שיש צדדים חיוביים לשימוש במריחואנה.  מנגד ברור שיש מי שלא יכול לווסת עצמו, כך שכמו במקרים רבים לא כדאי להכליל. והטיפול מורכב מאבחנה והתיחסות מאוד אישית שנבנת לאחר היכרות.