ptsd - פוסט טראומה
פוסט טראומה או בשמה המלא הפרעת דחק פוסט טראומטית. היא הפרעה אשר מתייחסת להופעה של סימפטומים המתעוררים בעקבות חשיפה של האדם לאירוע טראומטי. כאשר מתייחסים לאירוע טראומטי, החשיפה לאירוע יכולה להיות ישירה כאשר האדם עצמו חווה את האירוע. או עקיפה ,כאשר האדם היה עד לאירוע הטראומטי
במצב של פוסט טראומה האדם סובל מסימפטומים שונים אשר מתקיימים לאורך זמן, לפחות חודש אחרי האירוע וגורמים למצוקה נפשית משמעותית ולפגיעה בתפקוד
באופנים הבאים: חוויה מחדש של האירוע, כמו: זיכרונות מן האירוע אשר מופיעים בצורה חודרנית, חלומות וסיוטים שקשורים לאירוע, פלאשבקים של האירוע .
ניסיונות הימנעות מגירויים שמזכירים את האירוע, למשל: הימנעות מדברים שעשויים להזכיר את האירוע
שינויים בעוררות ובתגובתיות בדברים הקשורים לאירוע.
שינויים במחשבה וברגשות כמו: קושי להיזכר באירוע הטראומתי, אמונות שליליות בנוגע
לעולם ולעצמי, אשמה כלפי אחריות לאירוע.
יש גורמים שעשויים לעודד הופעת פוסט טראומה. ראשית יש לציין את חומרת האירוע
ברור שבאירועים קיצונים וקשים לעיכול מבחינת העוצמה וגם בהיבט המוסרי (למשל רעידת אדמה תעורר פחות טראומה מתקיפה על ידי אדם ,גם אם תסב אותה פגיעה פיזית) מהם גורמי הסיכון שעשויים להוביל להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית. במקרים של הפרעה נפשית נוספת, היעדר תמיכה מהסביבה הקרובה ומהקהילה בזמן האירוע ואחריו ( עם בעת האירוע אתה נמצא במסגרת מוכרת ואוהדת יש סיכוי טוב יותר להתגברות נפשית). גורמים נוספים הם חוויות נוספות של דחק ומצוקה סביב הזמן שבו התרחש האירוע הטראומתי או בעבר הרחוק כילד. גם גורמים פיסיולוגים כמו חסך שינה ומצוקה פיזית בזמן שבו נחווה האירוע הטראומתי משפיעים
הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית הינו שילוב של טיפול פסיכותרפויתי ופסיכיאטרי. ישנן גישות רבות ושונות לטיפול פסיכולוגי בהפרעה. וכדאי לבחור מה שמתאים באופן אינדיוידואלי. כמו למשל טיפול בחשיפה, חוויה סומאטית, תרפיה ממוקדת גוף, הרפיה, EMDR, ניהול כעסים וטיפול פסיכודינמי ועוד.
חווית מסך שחור
ברגע של תגובה קשה ואוטומטית הרבה יאמרו שחוו חוויה של מסך
שחור שהיא בעצם סוג של התנתקות ופעולה אוטומטית שעלולה להיות אלימה או של היעלמות
מה שצריך לעשות מול ההתנתקות זה ניסיון לקרקוע, יצירת , תחושה בגוף שכמו תחזיר איפוס לעצמך, אפשר ורצוי גם ליצור קשר עם אדם קרוב, לא בהכרח עם תיאור של מה שקורה, רוב האנשים לא ידעו להגיב נכון ואולי יגרמו ללחץ נוסף. מה שנדרש זה רק דיבור עם מי שמוכר בכדי ליצר קרקוע למה שמוכר
וידוע
מרכיבי הפעולה בטווח הבינוני והארוך
הכרה וזיהוי
שיתוף ראשוני
חשיפת המוקד הטראומתי בתוך הקליניקה באופן הדרגתי ומאפשר
חזרה עליו מספר פעמים לאורך הטיפול
הבנה האם והיכן האדם נפגש כבר בעברו ברכיבים דומים של הפגיעה
עידוד לפעולה בהדרגה ובתיאום אחרי שמאתרים את ההימנעויות השונות
שיתוף אחרים משמעותיים וחיוביים ולעיתים קרובות תמיכה טיפולית גם בהם.
