​הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית הוא שילוב של טיפול פסיכותרפויתי ופסיכיאטרי. ישנן גישות רבות ושונות לטיפול פסיכולוגי בהפרעה. וכדאי לבחור את מה שמתאים: טיפול בחשיפה, חוויה סומאטית, תרפיה ממוקדת גוף, הרפיה, EMDR, ניהול כעסים, טיפול פסיכודינמי ועוד.

​

מרכיבי הפעולה בטווח הבינוני והארוך

• הכרה וזיהוי

• שיתוף ראשוני

• חשיפת המוקד הטראומתי בתוך הקליניקה באופן  הדרגתי ומאפשר וחזרה עליו מספר פעמים לאורך הטיפול.

• הבנה האם והיכן האדם נפגש כבר בעברו ברכיבים דומים של הפגיעה.

• עידוד לפעולה בהדרגה ובתיאום אחרי שמאתרים את ההימנעויות השונות.

• שיתוף אחרים משמעותיים וחיוביים ולעיתים קרובות תמיכה טיפולית גם בהם.

 

חווית מסך שחור

​ברגע של תגובה קשה ואוטומטית רבים יאמרו שחוו חוויה של "מסך שחור" - סוג של התנתקות ופעולה אוטומטית שעלולה להיות אלימה או של היעלמות. מה שצריך לעשות מול ההתנתקות זה ניסיון לקרקוע, ליצור תחושה בגוף שמחזירה איפוס. אפשר ורצוי  ליצור קשר עם אדם קרוב, לא בהכרח עם תיאור של מה שקורה. רוב האנשים לא ידעו להגיב נכון ואולי יגרמו ללחץ נוסף. מה שנדרש זה רק דיבור כדי לייצר  חיבור למה שמוכר וידוע.

​

​

​